ד"ר סימי אלון

באחד ממפגשינו עם ד''ר סימי אלון – פסיכותרפיסטית הוליסטית, עתירת וותק וניסיון בתחום הטיפולי, עלה כנושא לדיון, נושא הבגידה; נושא טעון רגשית ומנטלית, נושא שמכיל אין ספור דעות נגדו ובעדו.

ד''ר סימי אלון מספרת שזה היה הנושא לעבודת הדוקטורט שלה. היא מספרת שבמסגרת התואר השני והדוקטורט, החל מתגבש הנושא; כבחירה מתוך תחושות וזכרונות ילדות יחד עם אקטואליה של ימינו ומן הסתם ממפגשים רבים עם זוגות – כאלה שהגיעו  לטיפול זוגי וכאלה שהיו חלק מסדנאות לזוגיות וחיי נישואים.

נושא העבודה: "בגידה נשית מינית  - נשים מספרות על נישואין, בגידה ומה שביניהם".

ד''ר סימי אלון, בת בכורה בין 5 אחים ואחיות, מספרת בעבודת הדוקטורט שלה ומתארת השתלשלות אירועים כאלה ואחרים החל מילדות, שהובילו את משפחתה לעבור דירה כשהיא בת 7.  במקום החדש מתחילה "עליה לרגל" של בני משפחה וחברותיה של אמה, כשבתוך כל אלה היא חווה כילדה, ליחשושים ואווירה של סודיות; עובדה שמחדדת את סקרנותה, חשדנותה וחששותיה (מהלא ידוע).  לאחר כשנה היא שומעת שיחה בין שתיים מחברותיה של אמה, שיחה בה הן מספרות בהתלהבות רבה על המאהבים שלהן.

ד''ר סימי אלון כילדה, חווה את אמה כשותפה להתלהבותן של חברותיה והיא מתחילה לפתח פחד וחשש, שמא גם אמה "תדבק" בתופעה. לימים, אחת מהנשים נתפסה "על חם" ותגובת הסביבה לכך היתה שלילית וביקורתית, עובדה שהרגיעה אותה כילדה – כעת היתה בטוחה שאירוע זה ירתיע את כולם, כולל ובעיקר את אמה.

כנסו לטוויטר של ד"ר סימי אלון.

לאחר מספר שנים (כשכבר נולדו כל אחיה ואחיותיה), החלה אמה לעבוד כמגדת עתידות. הבית רחש וגעש עם עשרות אנשים; גברים, נשים וטף, עובדה שחשפה את ד''ר סימי אלון ואת אחיה ואחיותיה כילדים, לסיפוריהם השונים והמגוונים של אותם אנשים ולהכנסת ה"אמת" של העולם החיצון לביתם. בעיקר היו אלה סיפורי נשים שבגדו – בחלקן שהתגאו בכך ובחלקן שחששו שבגידתן תתגלה. תוך כדי המתנה לתורן, נוצרה מחוץ לחדר מעין "קבוצת תמיכה", בה הנשים משתפות ומחליפות מידע ביניהן; על כמה, למה ואיך הן עושות זאת, כל אחת "מצטדקת" או מסבירה את סיבותיה לבגידתה, כשהן בודקות ומעריכות את רמת הסיכון למעשיהן. במכללת תילתן סימי אלון מרצה כבר שנים והיא אחת המרצות האהובות במקום.

הנושא כשלעצמו מעניין מאד ועוד יותר מממקום של ילדה שנחשפת אליו בצורה שמשאירה שאלות ותהיות לגביו, עד עצם היום הזה, עובדה שיש לה חלק גדול בלימודיה של ד''ר סימי אלון והתמחותה בנושא: ייעוץ נישואים וזוגיות, בו היא עוסקת שנים רבות. כנושא מוכר שמלווה אותה מילדות ולכאורה נתפס כערוץ שכיח וכמעט נורמטיבי של הבגידה הנשית, ומנגד, עם התבגרותה ומקצועה, משתרשת התפיסה שהדבר אינו תקין, כל אלה מובילים אותה לבחור בנושא כעבודה לדוקטורט, דרכה ד''ר סימי אלון מבקשת להבין את עצמה כילדה וכיום, אולי להגדיל ולהרחיב את המודעות והיכולת לזהות את המניעים והדחפים שמובילים נשים לבגוד – מודעות והבנה שיובילו למיקצועיות והתמחות בנושא, שיבואו לביטוי במפגשיה וטיפוליה עם הזוגות, הנשים ובכלל.

לשם כך אספה ד''ר סימי אלון, קבוצה הטרוגנית של 15 נשים בטווח גילים 33-66, שהכירה את סיפורן לאורך השנים בהן היה לה קשר עימן, נשים שהסכימו להתראיין לצורך המחקר. הקבוצה כללה: נשים נשואות, נשים גרושות ואלמנה אחת. רובן (למעט אחת) ילידות הארץ, כולן אמהות לילדים וחלקן אף סבתות. 8 מהן נשים אקדמאיות, 4 סיימו 12 שנות לימוד, שתיים סיימו 8 שנות לימוד ואחת 6 שנות לימוד. רובן (להוציא שתיים שהן עקרות בית) שכירות, חלקן בתפקידים בכירים ושתיים עצמאיות.

המשותף לכולן: העובדה שבגדו מינית בבן זוגם במהלך קשר הנישואין ותוך כדי אמהות לילדיהן. בין השאלות שהעלתה בעבודתה:

מהי בגידה? מה טבעה? מדוע נשים בוגדות? האם בגידה היא תוצאה של סוציאליזציה (חיברות) - תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי? האם תכונות מולדות? מדוע רק חלק מהן פונה לערוץ הזה ואחרות לא? האם הנשים הבוגדות הן אמהות פחות טובות? ועוד...  

לשם כך נעשה סיקור מקיף בעבודתה:

- מוסד הנישואים והתא המשפחתי לאורך ההיסטוריה בעולם ובארץ.

- בחינת ההבדלים שבין נשים לגברים ברבדים שונים ורבים ועוד נושאים רבים שביניהם.

- הגדרת הבגידה, השלכותיה וההתייחסות אליה בחברות והתרבויות השונות לאורך

  ההיסטוריה האנושית.

ברור שגם לאחר מחקר ארוך (במשך שנתיים) ומקיף, לא נמצאו תוצאות ומסקנות חד משמעיות. נוכל לומר שעפ''י הגדרת חוקרים שונים ורבים, מצאו לבגידה שמות שונים, כמו: רומן, פרשיית אהבה, יחסים מחוץ לנישואים, אהבה מחתרתית, ניאוף ועוד. מבחינה רגשית, נחשבה הבגידה המינית לחוויה טראומטית כתוצאה מפגיעה באמון ורגש ההשתייכות. בגידה משקפת את אי יכולתם של בני הזוג לספק את רוב צורכיהם של בני/בנות זוגם והיא עשויה להתרחש כשאחד מבני הזוג רואה בשני/ה מישהו/מישהי שניתן להחליפו/ה לצורך סיפוק צרכיו. כמובן שישנם מחקרים והגדרות אינסוף.

ד''ר סימי אלון למדה ממחקרה, שברוב המקרים (מקבוצת המדגם שבחרה), דובר על חסכים רגשיים מצד הבעל, לצד חוסר היכולת לתת ביטוי לרגש וחוסר עניין והערכה.

מה שמאחד נשים אלו הוא: סוג של מילוי "נאמנות" למילוי צורכיהן בכל מחיר; כחוט השני שעובר בין מתן מענה לצרכים מיניים ורוחניים, דרך הצורך בגיוון, דרך השלמת חסכים שקיימים בנישואים וכלה בשינוי והתפתחות ההתייחסות למוסד הנישואים והזוגיות.ד''ר סימי אלון למדה שאין תשובות מוחלטות; נשים דיברו על רווחים מסטטוס "נשואה", על נישואין כהתרסה נגד הורים וכמפלט מבית ההורים, על נישואין על-מנת לקיים יחסי מין ואף על נישואין משידוך, על שחיקה רגשית ומינית, על צמיחה של בני-זוג בכיוונים שונים, או על חוסר צמיחה של בן-הזוג, על חוסר הערכה ואמון כלפי בן-הזוג, ואף על פחד מגירושין. ניתן לומר באופן כללי, כי בפרק הנישואין עולה חוסר הנחת של המרואיינות מחיי הנישואין, על אף העובדה שחלקן מכירות בחיוניות מוסד זה. חוסר נחת שעשוי היה להוביל חלקן לגירושין, הופך למילכוד כאשר קיים פחד מגירושין בשל תלות נפשית ו/או כלכלית בבן-הזוג, רצון שלא לפגוע בילדים, לצד חשש מסטיגמה וכו'.

המרואיינות נימקו את בגידתן בדרכים שונות: חיפוש אחר אהבה, חברות, הבנה וקשר, צורך בתמיכה כלכלית, חיפוש אחר התאמה, צורך בריגוש, גיוון, התאהבות, מחאה ועוד.  בקרב המרואיינות לא היתה התייחסות לבגידה נשית כחלק מצורך ביולוגי, אלא מתוך הצרכים בריגוש וגיוון - כצרכים אנושיים שיש לתת עליהם מענה.

מעניין לציין כי הרוב המוחלט של המרואיינות לא דיבר על הבגידה במונחים של בחירה.

רובן הציגו את הבגידה כעניין נסיבתי - כקורבן של חסכים, או כקורבן של הצרכים עצמם.

היו גם עדויות של נשים שלא הטילו את האשמה על בן-הזוג, אך גם לא לקחו אחריות בעצמן, וראו את האשמה ב'"צרכים".

ולסיום, ציטוט מעבודה של ד''ר סימי אלון: 

"בעבודה זו יש נסיון להוסיף נדבך בהשמעת הסיפורים והבנתם; אם באמצעות התובנות שהוצגו יוכלו נשים להתבונן טוב יותר בעצמן ולבחור את דרכן, הרי שבאתי על שכרי".