מה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית?
נכות רפואית נקבעת על-ידי רופא מומחה לאחר בדיקה והצגת רשימות רפואיות ובאה להצביע על היקף הפגיעה שנגרמה לנפגע לצמיתות. על מנת לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית, משתמש המומחה בתוספת השנייה לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
נכות תפקודית לעומתה, נקבעת על-ידי בית המשפט בהתאם לראיות ו/או עדויות שהובאו בפני בית המשפט ובאה לבטא את השפעתה של הנכות הרפואית (הפגיעה הגופנית) על יכולתו של הנפגע לתפקד. 
את ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית, קל להמחיש באמצעות דוגמא לאדם הנפגע באצבעו. 
לכאורה, חבלה באצבע אינה מהווה מום שאי אפשר לחיות איתו, אולם אם נחבלה אצבעו של כנר הדבר מהווה פגיעה משמעותית ביכולתו לתפקד ככנר ולהמשיך לעסוק במקצועו. כך שבעוד שנפגע "רגיל", שנפגע באצבעו יכול להמשיך ולהתקדם במקצועו ובמדרגות השכר, לשני משמעות הפציעה הינה הסבה מקצוע.
כלומר, קביעת הנכות התפקודית תלויה: עברו של הניזוק, גילו, מקצועו, עיסוקו ועוד מדדים סובייקטיביים שעוזרים לבית המשפט לקבל תמונה ברורה יותר לגבי משמעות הפגיעה הספציפית בניזוק ובנסיבות חייו. 
לכן, אף אם נראה כי קיים, אין מתאם ישיר בין גובה הנכות הרפואית לבין גובה הנכות התפקודית ויתכן אף כי גובה האחרונה תעלה על הראשונה. כך שלמעשה, הנכות הרפואית מהווה קנה מידה בלבד, לרמת הנכות התפקודית. 
נכות רפואית תבוא לידי ביטוי גם בפיצוי רק אם יחד איתה קיימת הוכחה לנכות תפקודית, כלומר הוכחה, כי המום פגע בכושר השתכרותו (בהווה או בעתיד) של הניזוק. אחוז הנכות ישמש קנה מידה להפסד, רק אם צפוי לניזוק הפסד.
אבחנה בין הנכות התפקודית לבין הנכות הרפואית מסייעת לבית המשפט לפסוק פיצויים לפי מידת הפגיעה המדויקת בניזוק, מאחר ואחוז הנכות מבטא את הפסדו הפוטנציאלי של הניזוק בכושר השתכרותו.

נכות רפואית נקבעת על-ידי רופא מומחה לאחר בדיקה והצגת רשימות רפואיות ובאה להצביע על היקף הפגיעה שנגרמה לנפגע לצמיתות. על מנת לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית, משתמש המומחה בתוספת השנייה לתקנות המוסד לביטוח לאומי.


נכות תפקודית עם נזק נפשי מתאונת דרכים לעומתה, נקבעת על-ידי בית המשפט בהתאם לראיות ו/או עדויות שהובאו בפני בית המשפט ובאה לבטא את השפעתה של הנכות הרפואית (הפגיעה הגופנית) על יכולתו של הנפגע לתפקד. 

 

את ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית, קל להמחיש באמצעות דוגמא לאדם הנפגע באצבעו. 
לכאורה, חבלה באצבע אינה מהווה מום שאי אפשר לחיות איתו, אולם אם נחבלה אצבעו של כנר הדבר מהווה פגיעה משמעותית ביכולתו לתפקד ככנר ולהמשיך לעסוק במקצועו. כך שבעוד שנפגע "רגיל", שנפגע באצבעו יכול להמשיך ולהתקדם במקצועו ובמדרגות השכר, לשני משמעות הפציעה הינה הסבה מקצוע.


כלומר, קביעת הנכות התפקודית תלויה: עברו של הניזוק, גילו, מקצועו, עיסוקו ועוד מדדים סובייקטיביים שעוזרים לבית המשפט לקבל תמונה ברורה יותר לגבי משמעות הפגיעה הספציפית בניזוק ובנסיבות חייו. 


לכן, אף אם נראה כי קיים, אין מתאם ישיר בין גובה הנכות הרפואית לבין גובה הנכות התפקודית ויתכן אף כי גובה האחרונה תעלה על הראשונה. כך שלמעשה, הנכות הרפואית מהווה קנה מידה בלבד, לרמת הנכות התפקודית. 


נכות רפואית תבוא לידי ביטוי גם בפיצוי רק אם יחד איתה קיימת הוכחה לנכות תפקודית, כלומר הוכחה, כי המום פגע בכושר השתכרותו (בהווה או בעתיד) של הניזוק. אחוז הנכות ישמש קנה מידה להפסד, רק אם צפוי לניזוק הפסד.


אבחנה בין הנכות התפקודית לבין הנכות הרפואית מסייעת לבית המשפט לפסוק פיצויים לפי מידת הפגיעה המדויקת בניזוק, מאחר ואחוז הנכות מבטא את הפסדו הפוטנציאלי של הניזוק בכושר השתכרותו.